מספר טכניקות לזיהוי נפילות בשווקים

נפילות בשווקים הן לא מדע מדוייק, אין נוסחה שבמידה ותתחבר היא תיצור נפילות בשווקים, זאת לא הדרך. שוק ההון דינמי, ומכיל בתוכו מחול של רגשות וסנטימנטים, מצד אחד הגופים המוסדיים, מצד שני – הריטיילרס, אנחנו.

ובכל זאת, ישנם כמה סממנים שצריך לשים לב אליהם, אשר יכולים להזהיר אותנו מפני ירידות חדות בשווקים.

1. מצב המאקרו ונתוניו – אמנם בטווח הקצר המגמה של כלכלת ארה״ב לא משפיעה על השווקים באופן ישיר (שוק המניות בעבר עלה גם כאשר ארה״ב הייתה במיתון), אך למצב הכלכלה יש תפקיד חשוב בין אם היא חזקה או חלשה, בהתאם לכך משתנה המדיניות שנוקט הפדרל ריזרב בין אם היא מצמצמת או מרחיבה. והיא משפיעה רבות על הכדאיות של המניות על פני אפיקים ללא סיכון, אג״ח למשל.  בעקבות שינוי המדיניות של הפד, משקיעים יהיו חייבים לשים לב לכך – כי זה עלול לשנות את התמונה של הכדאיות בהשקעה במניות, מה שיכול לגרום לנפילה בשווקים, כיוון שהאג״ח משמש כמתחרה לשוק המניות התנודתי. לכן מצב המאקרו ונתוניו כגון מדד המחירים לצרכן, תמ״ג ונתוני האבטלה הם רמז גדול לסנטימנט בשווקים.
2. ניתוח טכני – שבירת תמיכה – בין אם אוהבים/שונאים את הניתוח הטכני, אי אפשר להתעלם מהעובדה שסוחרים, משקיעים, קרנות גידור ומוסדיים משתמשים בכלי הזה, מה שגורם לו להיות יעיל בסופו של דבר. ברגע שתמיכה מהותית נשברת, או מגמת עלייה מסתיימת ועוברת למגמת ירידה, זה עלול להוביל להמשך פאניקה מצד הסוחרים והמשקיעים, שעם המשך מכירת המניות עלולים להוביל להמשך ירידות ולכדור שלג. לכן, יש לשים לב גם לגרפים של המדדים המרכזיים, שם – שבירה טכנית של תמיכה יכולה לגרום להמשך ירידות.
3. אירוע חיצוני – אמנם הפלישה של רוסיה לאוקראינה לא הרעידה את השווקים באותו היום של הפלישה, אך ההשפעות מאותה פלישה יעיבו על השווקים והכלכלה העולמית לאורך זמן. בעיות שרשרת אספקה, מחסורים במקורות טבעיים ועוד. אירוע חיצוני יכול להיות גם אירוע טרור (פיגוע 11.9 במגדלי התאומים) שגרם לירידה בשווקים. הוא גם יכול להיות גם קריסת בנק כדוגמת ליהמן ברדרס ב-2008, הקריסה הייתה הטריגר לירידות החדות באותה שנה. מה שניתן להסיק מהדוגמאות, שיש לשים לב למצב הכללי בעולם, מתוח, מסוכן וכו, ובכך להיזהר מנפילות בשווקים. באם נשווה את המצב לימינו אנו, ניתן להבחין במתיחות הגדולה שבין טיוואן לסין, שחושבת ששטחה של טיוואן שייך לה. באם סין תפלוש לטיוואן, המצב עלול להיות חמור הרבה יותר מהפלישה של רוסיה לאוקראינה, שכן חברות רבות מייצרות את מוצריהן בטיוואן.
4. מדד הפחד וויקס (VIX) – מדד הפחד הינו המדד המגלם את חישוב התנודתיות הגלומה בשעריהן של אופציות הנסחרות על מדד S&P 500. רבים מתייחסים אליו כמדד ההופכי למדדי המניות המרכזיים. כאשר המדדים עולים באופן עקבי, מדד הפחד יירד ויגיע לערכים נמוכים. אך כאשר מדד הפחד מזנק, כנראה שמשהו גורם לפאניקה רבה מצד המשקיעים, מה שבדרך כלל גורר ירידות. לדוגמא, בפרוץ מגיפת הקורונה במרץ 2020, מדד הפחד נסק במעל 500% בחודש בלבד, הפאניקה הייתה גדולה, מה שגרם גם לירידה חדה במדדי המניות, ה-S&P500 ירד ב-33%. ביום פרוץ המגיפה, מדד הפחד קפץ ב-46%, קפיצה שהמחישה למשקיעים שמדובר באירוע מרכזי, שבסופו של דבר הוביל לנפילה בשווקים. לכן, מדד הפחד וויקס משמש לנו, המשקיעים והסוחרים כעזר. ערכים גבוהים במדד הוויקס/עליה חדה בערכו בזמן קצר, עלולה להזהיר כי ישנה פסימיות/פאניקה בשוק, מה שיכול לגרום לכדור שלג שיוביל לנפילות בשווקים. 
5. אינדיקטורים – בנוסף לניתוח הטכני, האינדיקטורים משמשים כעזר למשקיעים ולסוחרים, והם מציגים מראה שונה בצורה סטטיסטית ונוחה. הם יכולים לאותת למשקיעים ולסוחרים על סטיות שיכולות להוביל לתנועה בשווקים. לדוגמא, אינדקטור ה-RSI (מדד העוצמה היחסית) שנע בתיאום לתנועות הגרף, והטווח שלו הוא בין 0 ל-100. כאשר הוא מגיע לערכים של מעל 70, ניתן להבין שהמגמה היא חיובית מידי, ואנו מתקרבים ל״קניית יתר״ מה שעלול להזמין מוכרים, הן פותחי פוזיציות שורט והן סוגרי פוזיציות לונג (מכירה).